."סמית! רד לפה עכשיו!" צעק מכשיר הקשר שלי
.תפסתי אותו וזרקתי אותו לצד השני של הגג
... אין לי זין עכשיו שלטויות של המטומטם הזה
.תמיד מזיין לי את השכל. בוס עלק. גם כן, עוד טמבל שחושב שהוא מבין משהו מהחיים שלו
? אבל בכל זאת, זאת העבודה שלי. אני חייב לרדת למטה. מי ישמור על האנשים למטה אם לא אני
.אני רק יסיים את מה שיש לי פה, ויאללה למטה. המכשיר קשר עדיין צועק
.אבל אני לא מקשיב לו. השקט שפה משתיק את הרעש. השקט פה נעים כזה
...<שומעים את הרוח, מרגישים את השמש\ בקושי שומעים את הרעש למטהbr>
.ס-ב-ב-ה..... שמתי את האוזניות על הראש והקשבתי למוזיקה שהתנגנה
בוב הזה פשוט גאון... הוא באמת מבין משהו מהחיים שלו. רק לו היה אומץ להשמיע
...את קול הסטלנים, ושכולם ישמעו אותו
.ראיתי משהו מסתובב סביב הבניין. לא התייחסתי לזה כי.. לא התייחסתי. שטויות
לפחות זה היה שטויות עד שראיתי שזה מטוס שמתקרב לבניין. פשוט סובבתי את הראש
.חזרה, הכנתי עוד ראש, הפלתי אותו כמו מלך, ונשכבתי על הגב
אחרי אולי 5 דקות הרגשתי בום חחש חזק והכל רעד. זה פשוט לא נגמר. עשן עלה
?..."לאוויר אבל עדיין שכבתי על הגב. התגובה הראשונה שלי הייתה - "בונה מה שמו בחומר הזה
.אבל בסוף הבנתי שמשהו לא בסדר פה. כי שמעתי צעקות
.פתחתי את העיניים, וקמתי. התקדמתי לכיוון המעקה, והסתכלתי למטה
.כל מה שראיתי היה עשן, אבל שמעתי צעקות וסירנות. מפחיד
.הרמתי את הראש והסתכלתי לשמיים. כל כך טהור ונקי. חייכתי. רציתי להיות שם
.התחלתי הרגשתי שהידיים שלי ממש קלות. ואחריהן כל הגוף
.התחלתי לרחף לענן הגדול שראיתי שם בשמיים
.פתאום הרגשתי חום בפנים ורוח. פתחתי את העיניים וראיתי ריבועים רצים מולי
...הרמתי את הראש וראיתי נידות משטרה ומכבי אש, ראיתי עשן שמעתי צרחות, סירנות
.והכל התקרב אליי מהר... התחלתי לבכות
.לא צרחתי פשוט ירדו לי דמעות. לא הספקתי לפתוח את הפה כדי לצרוח ובום
.התעוררתי בצרחה
FAT$TAR
