| .המחירון ממליץ: לא לנסות או להתנסות בחומרים כימים
...מידע זה מובא אליכם בכל מקרה, כדי להגביר את המודעות
ככה זה אצלנו: הרבה ומהר - מאת גל אוחובסקי
האקסטזי זול. הוא אינו מייצר תחושת
התמכרות. הוא נוח לבליעה. אין מתאים
והרבה ממנו לישראלים, שרוצים הכל מהר
אפשר כמובן ללכת על המטפורה. לנסות למתוח קו שמחבר בין התפרקות תהליך השלום, מות
התקווה ועליית מפלס הייאוש, ובין הזינוק בכמות מקרי המוות שקשורים לאקסטזי בפרט
ולתרבות המועדונים בכלל. אפשר, אבל ממש לא צריך. בדיוק כמו שאין שום טעם לסגור את
המועדון החדש והגרנדיוזי של תל-אביב, TLV-ה, ולחשוב שעל ידי כך יקבל מישהו את
.חייו במתנה
רק כדי לסדר את העובדות: בניגוד לאירועי יום שישי האחרון, שמהם, במזל, לא נפטר
אף אחד, שני מקרי המוות האחרונים כתוצאה מצריכת אקסטזי התרחשו בקרית-חיים, בבתים
פרטיים, בלי שום קשר לרחבת ריקודים כלשהי. אם כבר מישהו רוצה לעזור ולחנך, כדאי
אולי להזכיר לו שדווקא כאשר קהל רב מתאסף במועדון גדול, ניתן להעביר לו מסרים על
מקום.ידי פלאיירים או שלטים. וגם לעזור לו במקרה הצורך בעזרת אמבולנס שיימצא בקרבת
אחרי שבשבועות האחרונים הרבו במשטרה להפחיד את הציבור עם "כדורי אקסטזי
מורעלים", אמרה השבוע סנ"צ אורית היימן בתוכניתו של גדי סוקניק כי "האקסטזי כולו
הוא רעל". במשפט הזה היא מיצתה יפה את עמדת המשטרה לגבי הנושא. זו שרואה בסמים
"נגע" שיש "לבאר אותו מהשורש". לשאלת הבינ גו של סוקניק ענתה היימן שהיא כמובן
.מעולם לא ניסתה אקסטזי. היה, איך לומר זאת, משכנע וחינוכי גם יחד
אלא שזה כבר לא הדיון. לצקצק שוב על הטיפול העילג של הרשויות ב"נגע הסמים" יפספס
הפעם את הנקודה. כי העלייה בכמות הנפגעים מאקסטזי היא לא מקרית, והיא נובעת הן
מהעלייה העצומה בצריכה והן מהגרידיות הישראלית שאינה יודעת גבולות. האקסטזי הוא
רק סמן לתרבות המועדונים כולה, שהצליחה מעל המשוער, עד שבשנתיים האחרונות צמחה
.והתרבתה באופן כזה שהזיז אותה מיד מהשוליים האוונגארדיים אל רחבת המנגל
מתרבות מעט אליטיסטית, מושכלת, עם ניחוח של סוד, הפכו רוב המועדונים, ובעיקר
הגדולים שבהם, לאצטדיוני הכדורגל של המילניום החדש. אני לא מנסה כאן לתווך איזו
קינה פאתטית בגוון נוסטלגי עם געגועים עצומים לקיץ של 99' או גרוע מזה לאיזה סט
.ספציפי של סאשה במועדון האוקטופוס. אפילו לא לסט של דריק מיי באומן 17
בסך הכל, לצד המועדונים הגדולים פועלים כיום מספיק מועדונים קטנים ששומרים על
רוח אקספרימנטלית ונכונה. אפילו במועדונים הגדולים, ובעיקר באומן 17, יש מי
שיודעים לשמור על מינון נכון ולהביא מדי פעם יציאה מוזיקלי ת שקצת מרחיקה אולי
.חלק מהקהל אבל שומרת על הסטנדרט האמנותי
האזכור של קהל אצטדיוני הכדורגל בא לסמן את האנרגיות. אם בחיתוליה, כאשר רק
גילתה תרבות המועדונים את האקסטזי, היה בה מרכיב דומיננטי של שלום ואהבה; אם
האטרקציה הגדולה בהיחשפות הראשונית לכדור היתה בהנאה מהכוח שלו להשרות על קהל
אלפים תחושת אהבה ואחדות, הרי שעם העלייה בכמות והצמיחה הבלתי מבוקרת נעלמה
.התחושה הזאת באחת
האקסטזי הוא אולי אותו אקסטזי, אבל האנרגיות במועדונים השתנו. הצרכנים החדשים,
הדור השני והשלישי של המבלים הישראלים, כבר לא מסתפקים בכך שהם מלטפים את חבריהם
ומנהלים בבוקר שאחרי שיחות עמוקות. הקהל החדש רוצה סיפוק מהיר. הוא "אוכל" (זה
הז'רגון) אקסטזי. המבלים רוצים שהראש שלהם יתפוצץ מרוב אנרגיה מיד. הם בולעים את
הכדור בבית, מגיעים למועדון כשהם כבר דלוקים ובטוחים שהמצע הרגשי שלהם מוכן. אם
האקסטזי לא מספיק, יוסיפו עליו כמות עצומה של אלכוהול. ואם זה לא ירגיע את
החושים, גם גראס, פופרז, כל מה שיש. אחרי שעתיים, כשהכדור נחלש, הם רוצים
.ולוקחים עוד, ועוד. העיקר להיות שמח
הרבה דובר על ההשפעות המזיקות של האקסטזי ל מי שצורך אותו לאורך זמן. הסם הזה,
.שבמינון נמוך הוא מעורר שמחה, הופך אחרי שימוש קבוע למדכא ומעורר אגרסיות
באנגליה למשל, דובר הרבה על תקופת הדיכאון שבאה בגל השני והשלישי. כמובן שאין לזה
.הרבה קשר למה שקורה כאן
אצלנו, כמו בכל דבר, יודעים איך לסדר עניינים. האקסטזי זול. הוא אינו מייצר
תחושת התמכרות. הוא נוח לבליעה, ואת הדיכאון שבא אחריו עוברים איכשהו. אין מתאים
.ממנו לישראלים, שרוצים הכל מהר והרבה. יאללה, תביא. עכשיו. ולא אחד, לפחות שלושה
ישראל החדשה והאכזרית, זאת שאזרחיה מדחיקים על בסיס קבוע את הדרך שבה הם מזלזלים
בזכויות האנושיות הבסיסיות של פלסטינים ועובדים זרים, היא מקום שבו אנשים חייבים
מפלט. חייבים לפחות פעם בשבוע כמה שעות שבהן המציאות לא משחקת תפקיד. הצרה היא
.שאין להם כבוד גם לנווה המדבר של עצמם
המציאות הישראלית היא מהירה מדי ונטולת עכבות. רק לפני רגע עוד דיברו על תרבות
המועדונים במושגים השמורים בדרך כלל לילדים שונאי חתולים שמתחפשים לכת השטן, והנה
.כבר מדובר בתרבות הבילוי הדומיננטית בישראל
ומאחר שהמשטרה כהרגלה רק מפריעה, היא בוודאי לא מצליחה להקטין את הנהייה אחרי
האקסטזי, אלא רק הופכת את התופעה למשחק מחבואים. וכך, כשאין פיקוח, אין הסברה
ואין לרוב המשתמשים מושג, עולה באופן טבעי כמות התקלות. אנשים שלא נזהרים יכולים
למות מזה. האקסטזי עדיין בטוח יותר מכבישי ישראל, אבל המקרים האחרונים כבר
.משאירים סימנים של פיגוע
יותר ויותר אנשים מודיעים עכשיו שהם "גמרו" עם המועדונים, ומחפשים את הדבר הבא.
שטויות. אופנות תמיד באות והולכות, הבעיה היא שאי אפשר לקיים דיון רציני על
הדברים הבאמת מדאיגים כאשר את רוב השיח מותר לקיים רק מחוץ לטווח הראייה של צדקני
.המלחמה בסמים
,עוד לפני שיבינו כאן שכדי להתמודד עם האקסטזי לא מספיק לצעוק שסמים זה נורא
המציאות כבר תשתנה. בשלב הבא יהיו סמים מתוחכמים יותר וזמינים יותר. עניין של
זמן. כל מה שנותר בעצם הוא להגיד את מה שאסור. הנה, לסיכום, שמונת כללי הזהב
:לשימוש נבון באקסטזי
.כדאי לקנות כדורים רק ממישהו שאתם סומכים עליו
.כדאי להחזיק ערכה לבדיקת רעלים באקסטזי למרות שהערכות שמוכרים בפיצוציות לא תמיד מהימנות
.כדאי להסתפק בכדור אחד לבילוי
.כדאי לא לערבב אקסטזי עם שום סם אחר או עם אלכוהול
.חשוב לשתות הרבה מים
.חשוב לצאת לשאוף מדי פעם אוויר כאשר המועדון חם וצפוף
.זה שנוהג ולא בולע חייב לקחת אחריות ולשים לב שכולם אכן מבלים, ושלא מתגלה אצלם שום תקלה
זכרו שסמים זה נעים אבל מסוכן. הפעילו את השכל הישר
|
